יומן ניסויי טיסה

מה לומדים בשטח.

הערות מהשטח על ניסויי טיסה, פתיחת מעטפת, ניתוח לוגים והקמה מבצעית.

  1. ניסויי טיסה לסטארטאפ רחפנים: מהריחוף הראשון ועד פיילוט אצל לקוח, בלי לשרוף את הראנוויי

    איך סטארטאפ כטב״מים או VTOL צריך לתכנן ניסויי טיסה: מה להוכיח בכל שלב, באיזה סדר, מה לתעד, מתי להביא מטיס ניסוי, ואיך להראות למשקיעים וללקוחות ראיות אמיתיות במקום סרטון דמו.

  2. סיכום שבועי בכטב״מים: רחפני סיב וסים מקורקעים, AEW על MQ-9B, וה-FCC מסדיר מכ״ם נגד רחפנים (1.11.2026)

    מה זז השבוע (25.10–1.11.2026) ברחפנים, VTOL, נגד-רחפנים ומערכות בלתי מאוישות — עם הערה קצרה של מטיס ניסוי על כל ידיעה.

  3. הכנת צוות להכשרת BVLOS ולילה בהפעלת כטב״ם

    מה אני מסדר לפני שמכשירים מפעילים לטיסות מעבר לקו ראייה ולטיסות לילה: נהלים, תפקידי צוות, בדיקות קשר ותאורה, תרחישים ואיך מעריכים מוכנות.

  4. כיול מעברים בקוואדפליין ב-ArduPilot: Q_ASSIST, מהירות אוויר ו-TECS

    איך אני ניגש לכיול מעבר קדימה ומעבר חזרה בקוואדפליין על ArduPilot: כיול מהירות אוויר, תזמון המעבר, Q_ASSIST כרשת ביטחון, ולגרום ל-TECS לנהל אנרגיה.

  5. קריאת לוגים של ArduPilot אחרי טיסת ניסוי: קודם רעידות ו-EKF

    סדר עבודה מעשי לקריאת לוג dataflash של ArduPilot אחרי גיחת ניסוי: רעידות וקליפינג, חידושים והחלפות ליבה ב-EKF, ורק אחר כך גישה, הספק ואירועים.

  6. פתיחת מעטפת צעד אחר צעד: איך אני פותח את מעטפת הטיסה של כטב״ם חדש

    איך פותחים מעטפת טיסה לכלי בלתי מאויש חדש בלי להמר: היגיון בנייה הדרגתית, משתנה אחד בכל פעם, תנאי עצירה, מה מסתכלים בדאטה ואיך מחליטים על הנקודה הבאה.

  7. איך אני בונה קמפיין ניסויי טיסה לכטב״ם VTOL — מהריחוף הראשון ועד המסירה

    פירוק של קמפיין ניסויי טיסה לכלי VTOL מנקודת מבט של מטיס ניסוי: שלבים, כרטיסי ניסוי, תנאי עצירה, חלוקת תפקידים, ומה צוות הפיתוח מקבל אחרי כל גיחה.

  8. מה צריך להיות בכרטיס ניסוי טיסה טוב (ומה רובם משאירים בחוץ)

    האנטומיה של כרטיס ניסוי שימושי לכטב״ם: מטרה, תצורה, תנאים מקדימים, רצף, תחזיות, תנאי עצירה, דרישות דאטה, תפקידים ותיעוד אחרי הטיסה.

  9. האב־טיפוס טס מצוין. יחידה 40 לא.

    כיוונון שפותח על שני אב־טיפוסים בעבודת יד רק לעתים רחוקות שורד ייצור סדרתי. שונות בין יחידות היא כמות מדידה, ורוב התוכניות מגלות אותה רק אחרי מסירה.

  10. חתימה אקוסטית: למדוד את מה שמסגיר אתכם

    גלאים אקוסטיים פסיביים מזהים היום רב־להביים ב־100–300 מטר עם מערכי MEMS בארבעה ערוצים. כמעט אף תוכנית פיתוח לא מודדת את החתימה האקוסטית של עצמה.

  11. לאמת ביות סופי בלי לאבד את הכלי

    ביות סופי הוא השלב שקובע אם פלטפורמה משוטטת עובדת, והשלב שהכי פחות נבדק — כי המבחן המתבקש הורס את הפריט הנבדק.

  12. בדיקת נחיל: תיק בטיחות לעשרים כלים ומפעיל אחד

    הדגמות אוטונומיה רב־כלית נראות מרשימות. השאלה ההנדסית היא מה קורה כשכלי אחד מתוך עשרים מתנהג לא נכון, ואף אחד לא מסתכל עליו במיוחד.

  13. מטען תרמי: מה מתפרק כשהשמש שוקעת

    מצלמה תרמית שנותנת תמונה נקייה על שולחן עבודה יכולה להיות חסרת ערך מבצעי בשלוש לפנות בוקר. המשתנה הוא לא החיישן — אלא מעבר תרמי, חום מהגוף וסחיפת מיקוד.

  14. מ־400 ואט־שעה לקילו ל־26 דקות: לאן נעלמת האנרגיה

    כימיית התאים באמת השתפרה. הסבולת בשטח השתפרה הרבה פחות, כי הפער בין מפרט התא לזמן הטיסה בפועל הוא המקום שבו רוב האנרגיה הולכת לאיבוד.

  15. לבדוק עמידות לשיבוש בלי משבש

    רוב הצוותים לא רשאים לשדר הפרעה, ולכן עמידות ללוחמה אלקטרונית נשארת לא בדוקה עד המבצע. יש הרבה מאוד מה לאפיין בלי לשדר ואט אחד.

  16. ניווט ללא GPS: איך מודדים סחיפה שאי אפשר לראות

    כל ספק מצהיר על יכולת ללא GPS. כמעט אף אחד לא ינקוב בסחיפה במטרים לדקה — כי מדידה כנה דורשת תכנון מבחן שרוב התוכניות לא בונות.

  17. כטב״ם על סיב אופטי: הכשלים שמתגלים רק באוויר

    סיב אופטי מנטרל שיבוש לחלוטין — ומכניס מערך כשלים מכניים שרוב צוותי הפיתוח מעולם לא בדקו. מתח שחרור, רדיוס כיפוף וגאומטריית סליל הם שקובעים אם הלינק שורד.

  18. מבחן הטווח שלכם שיקר — ולא בגלל הציוד

    פלטפורמה שהחזיקה לינק ב־12 ק״מ מעל עמק פתוח מאבדת קשר ב־1.8 ק״מ מעל שטח מתגלגל. שום דבר לא נכשל. מבחן הטווח פשוט מדד את הדבר הלא נכון.

  19. ה-Reaper ירה על רחפן. הסיפור האמיתי הוא שרשרת המשימה.

    הניסוי הצרפתי ב-MQ-9 Reaper נגד מטרת רחפן הוא לא רק סיפור על Hellfire. הוא שיעור בהרחבת מעטפת משימה: חיישן, מפעיל, C2, חימוש, נהלים ותנאי שטח צריכים לעבוד יחד.

  20. פאראזירו מכריזות על 2,000 יחידות Net Pod. השאלה שאני שואל: מה קרה בריצה השישית?

    הזמנה של 650 אלף דולר ל-2,000 יחידות יירוט היא כותרת מרשימה. אבל כל מי שהיה בניסוי C-UAS אמיתי יודע: הריצה הראשונה היא קלה. הריצה השישית — עם צוות שאינו המפתחי…

  21. נשים לו תושבת — חמש המילים שמתחילות חודשיים של בעיות

    Elbit מדברים על שילוב מערכות EW על פלטפורמות מוטסות. Aeronautics מציגים payload adapters לכלים שונים. מה שהודעות האינטגרציה לא מספרות: הרגע שה-payload עלה לאוו…

  22. הדמו הצליח. הגיחה שאחריו חשפה את הכל.

    כשפלטפורמת UAV עוברת טיסת דמו מוצלחת, כולם מרוצים. מה שלא כתוב בהודעה לעיתונות: כמה שעות לקח מהנחיתה עד לגיחה הבאה — ומה השתנה בינתיים. המדד הזה מספר יותר על ה…

  23. hdop 3.4, lane switch, קישור נחתך — מה הכלי שלך עושה עכשיו?

    כשמדינות משקיעות מיליארדים ב-GPS jamming ו-spoofing, GPS-denied autonomy הפכה לביטוי שמופיע בכל spec sheet. השאלה האמיתית: בדקתם את זה בשטח, עם כשלים אמיתיים,…

  24. שלוש גיחות בשבוע מקדימות שנה של גיחה בשבועיים

    כשחברות כמו Shield AI מדברות על אינטגרציה מהירה של autonomy stacks, הן לא מדברות על קוד טוב יותר. הן מדברות על cadence — כמה שעות עוברות מנחיתה ל-debrief, ומ-d…

  25. Shield AI ו-MHI הכריזו על שילוב. עכשיו מתחיל החלק הקשה.

    השותפות בין Shield AI ל-MHI להטמעת Hivemind על פלטפורמת Shinonome היא כותרת מרשימה. אבל מי שאי פעם ניסה לשלב autonomy stack עם airframe שלא תוכנן יחד איתו — יו…

  26. עברתם Due Diligence. בדקתם גם בשלות תפעולית?

    טכנולוגיה יכולה לעמוד במבחן. roadmap יכול להיראות מוצק. ועדיין — אם לא בדקתם בשלות תפעולית, לא בדקתם את הדבר שקובע אם ה-rollout יצליח.

  27. יום המסירה הוא לא שלב אחרי הפיתוח. הוא שלב בתוכו.

    מסירת מערכת UAV לצוות מבצעי נחשבת בהרבה תוכניות לקו סיום. בפועל, זה מבחן הקבלה האמיתי הראשון — ואם לא הכנתם לו, השבוע הראשון יכין אותו בשבילכם.

  28. הכלי טס יפה. הצוות המבצעי לא ידע להפעיל אותו לבד.

    יום המסירה הגיע. הדמו עבר מצוין. ואז הצוות המבצעי ניסה לחזור על אותה גיחה — בלי שאף אחד מהמפתחים עמד לצידם. זה הרגע שה-turnaround של 8 דקות הפך ל-22 דקות, וה-G…

  29. הכלי עבד מצוין. יום הניסוי נשרף. איפה זה נשבר?

    קמפיין ניסוי יכול להיכשל גם כשהפלטפורמה מוצקה, הטיסה יציבה, והאוטופיילוט מכויל. הכשל יושב בממשקים — בין צוותים, בין מטענים, בין מה שהוכן לבין מה שניתן לשטח.

  30. VIBE log אמר 18. EKF כמעט נכשל. מה פספסנו?

    ויברציה היא אחד הגורמים הכי נפוצים לאובדן בקרה UAV שאף אחד לא מדבר עליהם. לא כי היא נדירה — אלא כי היא קשה לאיתור אם לא יודעים לקרוא את הנתונים.

  31. חלון של שלוש שניות שבו Quad-Plane נופלים

    המעבר מ-VTOL לשיוט הוא הרגע הכי מסוכן בכל פלטפורמת Quad-Plane — לא כי ה-code גרוע, אלא כי הפיזיקה לא סולחת לפרמטרים לא נכונים.

  32. למה טיסות בכורה מסתיימות בריסוק — ואיך זה נמנע

    הסיבה שרוב טיסות הבכורה מסתיימות בתקרית היא לא חומרה — זה אינטגרציה. בעיות שצוות השקוע בפיתוח פשוט לא רואה עוד.

  33. לתת את הסטיק למהנדס הראשי — הגיוני, עד שזה לא

    כשסטארטאפ UAV עולה לאוויר בפעם הראשונה, הנטייה הטבעית היא לתת את השלט לאדם שמכיר הכי טוב את המערכת. זו גם הסיבה שהרבה אבות-טיפוס לא חוזרים.

  34. "הכלי עשה משהו מוזר" — המשפט שמפסיק לסגור לולאות פיתוח

    כשמפעיל חיצוני מדווח לצוות הפיתוח שהכלי "לא הגיב טוב", כולם יוצאים מהשטח עם שאלה פתוחה. מטיס ניסוי שמשולב בצוות יוצא עם תשובה.

  35. FEE — איך דוחפים כלי לקצוות בלי לאבד אותו בדרך

    פתיחת מעטפת טיסה היא לא "בואו נראה עד כמה מהר זה יכול לרוץ". זה תהליך של שערי נתונים, קריטריוני Abort מוגדרים מראש, ואינקרמנטים מבוקרים שמונעים ממך להפתיע את ע…

  36. שלחתם את הלוגים למשרד. שבוע אחר כך הכלי עדיין לא כייל.

    כיול PID מרחוק — מישהו מנתח ATT logs, מעדכן ערכי Gain, שולח גרסה חדשה. שבוע עובר. מנסים שוב. בינתיים יום ניסוי כבר עבר. יש דרך אחרת.

  37. הלוג הראה NOMINAL. הכלי כמעט לא חזר.

    הסתמכות עיוורת על טלמטריה יוצרת אשליה מסוכנת: אם זה לא בלוג, זה לא קיים. הבעיה היא שכשל מכני לא תמיד מגיע עם אזהרה ב-GCS.