· נמרוד רוזנברג · מטיס ניסוי משולב
שלחתם את הלוגים למשרד. שבוע אחר כך הכלי עדיין לא כייל.
כיול PID מרחוק — מישהו מנתח ATT logs, מעדכן ערכי Gain, שולח גרסה חדשה. שבוע עובר. מנסים שוב. בינתיים יום ניסוי כבר עבר. יש דרך אחרת.
הסייקל שאוכל ימי פיתוח
יש דפוס שראיתי חוזר בתוכניות רבות. יום ניסוי בשטח — הכלי עולה לאוויר, מבצע תמרון, נוחת. הלוגים נשלחים למשרד. מהנדס הבקרה פותח את ה-ATT log, מסתכל על הפער בין Desired Roll לבין Actual Roll, מחשב Overshoot, ומעדכן ערכי P, I, D. יום-יומיים אחר כך — גרסה חדשה. שבוע ויותר עד ליום הניסוי הבא.
כשיש חמישה סבבי כיול לסגור לפני שעוברים ל-Position Hold, אנחנו מדברים על חודש ויותר רק על tuning. לתוכניות בלחץ לו"ז — זה יקר מדי.
כיול דינמי: להתחיל מ-Rate Mode
האלטרנטיבה היא כיול ישיר בשטח על ידי מטיס שמבין תורת בקרה. הגישה שלי מתחילה תמיד בלולאה הפנימית — Rate Mode. טיסה ב-ACRO עם ערכי P נמוכים. Step Input חד. מנתח את תגובת הקצב: אם הכלי מגיב לאט — P עולה. אם יש Overshoot — D עולה. אם יש תנודות — P יורד.
הדבר שמאפשר את זה בשטח הוא שהמטיס הוא גם החיישן. ערך ATC_RAT_RLL_P=0.18 שמייצר flutter ב-6000 RPM מרגיש אחרת מ-P שנמוך מדי ומייצר lag. שתיהן נראות לא טוב ב-ATT log, אבל הפתרונות הם בכיוון מנוגד. מישהו עם ידיים על הסטיק יכול להפריד בין השניים.
מקרה מהשטח: flutter ב-Roll בכנף דלתא
ברחפן דלתא טקטי, מהירות שיוט של 65 קשרים ייצרה רגישות-יתר ב-Roll. בדיקת RCOUT הראתה תנודות של 150μs במחזוריות של 8Hz — סימן קלאסי ל-P גבוה מדי ביחס לדינמיקת השלדה באותה מהירות. הורדתי ATC_RAT_RLL_P מ-0.18 ל-0.12. הכלי חזר לאוויר יציב תוך 10 דקות. ניתוח מרחוק של אותה בעיה היה לוקח לפחות שניים-שלושה סבבי ניסוי.
מה שכיול מרחוק לא יכול לעשות
הערך האמיתי של כיול בשטח הוא ביכולת להבדיל בין מקורות הבעיה. תנודות Yaw — בעיית D-gain, חוסר מכני בזנב, רוח צדדית, או Prop-wash? ניתוח לוג רואה את הסימפטום. מטיס בשטח שומע, מרגיש, ומצביע על המקור. הבחנה כזאת שומרת על הצוות מלשנות פרמטרים לכיוון הלא נכון — שגיאה שיכולה לגרום לאובדן כלי בגיחה הבאה.